לפי חוק לשון הרע, "חוק איסור לשון הרע, "התשכ"ה-1965, (להלן: "חוק איסור לשון הרע") כל אדם אשר נפגע מלשון הרע, רשאי לתבוע את הפוגע, ולקבל פיצויים עד לסכום של כ-75 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק בין אם התכוון המפרסם לפגוע ובין אם לא.
המציאות הישראלית לא מאפשרת להתחמק מצירופי המילים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע".
אנשי ציבור, סלבריטאים, אנשי תקשורת – טלוויזיה ורדיו – חברות ענק, עורכי-דין, רופאים, אנשי עסקים ואנשים מן הישוב – כמוך – כולם תובעים ונתבעים לפי חוק איסור לשון הרע.
הסכומים שתובעים יכולים להגיע הן עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים, קביעת סכומים אלו גורמת ל"ריצה לקראת התביעה".
אך לא כך הדבר, לפני שרצים לעורכי דין צריך לדעת מהן העילות לתביעת לשון הרע, וכן מהן המצבים הבעייתיים העלולים להתעורר בהגשת תביעת לשון הרע
רשימת תנאים להגשת תביעת לשון הרע:
- השמצה, אם בכינוי גנאי ואם בכתיבת דבר לא נכון (עובדה שאפשר להוכיח שהיא לא נכונה).
- הדבר נאמר לפחות לאדם אחד זר, מעבר לאדם המושמץ עצמו.
- המידע הופיע באופן פומבי כלשהו: שיחה ברחוב, ראיון ברדיו, מכתב שהופץ, במסגרת דיון, ראיון בעיתון, טוקבק באינטרנט וכו'.
- המשמיץ התבקש לתקן את מה שנאמר על ידו וסירב או שעשה זאת באופן לא פרופורציונלי לאמירה המקורית.
מצבים בהם עלולות להתעורר בעיות בעת הגשת תביעת דיבה:
- כשאין הוכחה שהדברים נאמרו או נכתבו.
- כשאין שני עדים לפחות ששמעו או ראו את ההשמצה (לפי החוק די בעד אחד אבל איננו ממליצים להסתמך על אדם אחד בלבד).
- כאשר קשה להוכיח שנגרם נזק כלשהו.
- כשהאיש המושמץ היה מלכתחילה אדם עם שם לא-מי-יודע-מה.
- כשהדברים נאמרו בישיבת כנסת, ועדה ממלכתית, ישיבת מועצת העיר, במסגרת דיון בבית המשפט, בחומר כתוב שהוגש לתיק בית המשפט, כשלא ידועה זהות המשמיצים או בתלונה למשטרה או למקום העבודה (כשמותר היה להתלונן אצל אותו גורם).
- כשהדברים נאמרו כביכול כ"סאטירה", בתוכנית בידור או בקריקטורה או בדרך הומוריסטית ומוגזמת במטרה לבקר.
מה בודקים במסגרת התביעה?
- האם מה שנאמר נחשב כ"דעה" של מישהו, נניח של מבקר מסעדות או פרשן ספורט שזכותם להשמיע דעה, או שהוא הוצג כ"עובדה", כמידע אובייקטיבי לגמרי.
- האם הציבור היה רואה את הדברים כ"עובדה" או כ"דעה".
- האם נגרם נזק לאדם המושמץ ואם כן – באיזו דרגה.
- איך בית משפט רואה את הנזק ולא איך האדם עצמו רואה אותו.
- האם הגורם המפרסם עשה מאמצים כנים "להקטין נזק", לפרסם התנצלות או לתקן את הדברים, ברגע שהבין שטעה או פגע.
עורכי הדין במשרד יצחק אוחנונה ושות' עוסקים יום-יום בליטיגציה אזרחית בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. צוות משרדנו בקיא ברזי המרחב הווירטואלי, החל בהיכרות מעמיקה את הרשתות החברתיות, עובר דרך הבנת התהליכים המתרחשים במנועי החיפוש, וכלה בהיכרות של הגורמים הרלוונטיים.